אחרי תאונת דרכים, חוסר הוודאות לא פחות קשה מהפגיעה עצמה. שאלות, ספקות וחשש מטעויות מלווים כמעט כל נפגע. בעמוד הזה ריכזנו תשובות ברורות לשאלות שאנשים במצבך שואלים שוב ושוב, על מנת לסייע לך להבין מה מגיע לך, מה הצעד הבא הנכון עבורך, ואיך להימנע מטעויות שעלולות לעלות לך בכסף ובזכויות.
המידע כאן מבוסס על ניסיון מצטבר בטיפול בתביעות תאונות דרכים מול חברות ביטוח, ביטוח לאומי וגופים נוספים, והוא נועד לתת לך תמונה מציאותית של ההליך, ולא רק תיאוריה משפטית.
המטרה היא אחת: לאפשר לך לקבל החלטות מושכלות כבר מהשלבים הראשונים, כשהן באמת משנות את התוצאה, וכשההתנהלות שלך היא זו שקובעת אם התיק יסתיים בפיצוי מלא או בהפסד מיותר.
הדרך למימוש הזכויות שלך מתחילה כאן, בתשובות שמונעות טעויות ומכוונות אותך לפעול נכון, צעד אחר צעד.
מי שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף, כמשמעות מונחים אלו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (חוק הפלת"ד), זכאי לפיצוי מכוח החוק.
הזכאות אינה תלויה בשאלה מי אשם בתאונה, אלא בעצם העובדה שהאירוע עומד בהגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק. הפיצוי ניתן עבור נזקים גופניים בלבד, ויכול לכלול בין השאר גם הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ופיצוי על כאב וסבל.
ישנם חריגים מסוימים שבהם לא תינתן זכאות, למשל כאשר הפגיעה נגרמה במכוון או בעת ביצוע עבירה חמורה, אך ברוב המקרים כל מי שנפגע בתאונה זכאי לבדוק את זכויותיו ולקבל את המגיע לו.
"תאונת דרכים" היא אירוע שבו נגרם נזק גוף לאדם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. החוק מפרט מצבים הנכנסים תחת ההגדרה, כמו נסיעה, כניסה לרכב או ירידה ממנו, טיפול דרך או דחיפת רכב תקוע. גם תאונה שאירעה בזמן חניה או בעת פתיחת דלת יכולה להיחשב כתאונת דרכים, אם הייתה קשורה באופן ישיר לשימוש התחבורתי ברכב.
לעומת זאת, מקרים שבהם נעשה שימוש ברכב לצורך שאינו תחבורתי, כמו משחק או תיקון מכני עצמאי, עשויים שלא להיכלל בהגדרה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, אך העיקרון המנחה הוא הקשר שבין הפגיעה לבין השימוש התחבורתי ברכב.
עקרון האחריות המוחלטת הוא אחד מיסודותיו המרכזיים של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לפי עיקרון זה, מי שנפגע פיזית בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, גם אם התאונה נגרמה באשמתו.
אין צורך להוכיח רשלנות או אשם של צד אחר, והזכאות נקבעת רק על פי עצם קרות התאונה והקשר בינה לבין השימוש ברכב. מטרת העיקרון היא להבטיח פיצוי מהיר וודאי לנפגעים, בלי שיידרשו לנהל הליך הוכחה ממושך ומורכב על שאלת האחריות.
שכר הטרחה בתיקי תאונות דרכים מוסדר בחוק ונקבע לפי אחוזים קבועים מהמענק או מהפיצוי שמתקבל בסיום ההליך.
מדובר בתקרות ברורות שאינן נתונות למיקוח, כדי להגן על הנפגעים ולאפשר להם ייצוג משפטי הוגן.
שיעור שכר הטרחה משתנה בהתאם לאופן סיום התיק – אם הפיצוי מתקבל בהסכמה, בגישור או לאחר פסק דין.
התשלום נעשה רק לאחר קבלת הפיצוי בפועל, כך שהנפגע אינו נדרש לשלם דבר מראש.
מיד לאחר תאונת דרכים חשוב לוודא שאין סכנה מיידית ולהזעיק עזרה רפואית במידת הצורך. גם אם הפגיעה נראית קלה, חובה לפנות לבדיקה רפואית ולוודא שכל כאב, מגבלה או תחושה חריגה נרשמים ברשומה הרפואית. מה שלא מתועד, יהיה קשה להוכיח בהמשך. יש לאסוף ולתעד את פרטי המעורבים והעדים, לשמור כל מסמך או קבלה על הוצאה שנולדה בעקבות התאונה בלבד.
בנוסף, חשוב לבדוק זכויות נוספות מול ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים, לשים לב להתיישנות הקבועה בחוק, ולהיזהר מחוקרי ביטוח (שימו לב: אין חובה לשתף איתם פעולה אם קיים ייצוג משפטי).
ברוב המקרים ניתן להגיש תביעה על תאונת דרכים בתוך שבע שנים ממועד התאונה. עם זאת, כאשר מדובר בקטין, מניין השנים מתחיל רק מגיל 18.
חשוב להבין כי המתנה ממושכת עלולה לפגוע ביכולת להוכיח את היקף הפגיעה, ולכן רצוי לפעול מוקדם ככל האפשר, כבר בשלב שבו יש תיעוד רפואי ראשוני.
קיימים גם מקרים מיוחדים שבהם עשויה לחול תקופת התיישנות שונה, ולכן מומלץ לברר את הזכויות ואת המועדים החלים בכל מקרה באופן פרטני.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם להיקף הפגיעה, לגיל הנפגע, להכנסותיו טרם התאונה ולהשפעת הפגיעה על חייו בעתיד. החישוב נעשה לפי ראשי נזק שונים, כמו הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל. במקרים שבהם נקבעת נכות רפואית, יש לכך השפעה ישירה על סכום הפיצוי. בנוסף, נלקחת בחשבון כל הכנסה או גמלה שמתקבלת מגורמים אחרים עקב התאונה, כגון ביטוח לאומי, כדי למנוע כפל פיצוי.
אין חובה לפנות לעורך דין כדי להגיש תביעה בגין תאונת דרכים, אך ברוב המקרים מדובר בהליך משפטי מורכב שכולל עמידה בדרישות החוק, הכנת מסמכים רפואיים, הערכת נכות, חישוב נזקי שכר וניהול מגעים מול חברות הביטוח.
טעויות בשלב מוקדם עלולות לפגוע בגובה הפיצוי או בזכאות עצמה. עורך דין המתמחה בתחום יידע להעריך את סיכויי התביעה, ללוות את הנפגע מול כל הגורמים ולוודא שמתקבל מלוא הפיצוי המגיע לפי החוק.
כן. החוק קובע פיצוי מיוחד בגין כאב וסבל שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים, נוסף על הנזקים הכלכליים הישירים. מטרת הפיצוי היא לבטא באופן כספי את הכאב, הקושי ועוגמת הנפש שנלווים לפגיעה. סכום הפיצוי מחושב לפי נוסחה הקבועה בחוק, בהתחשב במשך האשפוז (אם היה) ובשיעור הנכות שנקבעה לנפגע.
עם זאת, לבית המשפט נתונה סמכות לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל גם כאשר לא נקבעה נכות בפועל, על בסיס הערכה של נכות בשיעור של עד 10 אחוזים, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת הפגיעה.
כן. במקרים שבהם הנפגע זקוק לכסף לצורך מימון טיפולים רפואיים, הוצאות שוטפות או אובדן הכנסה, ניתן לבקש מחברת הביטוח תשלום תכוף, מקדמה על חשבון הפיצוי הסופי. מטרת התשלום היא לספק סיוע כלכלי מיידי בתקופת הביניים, עוד לפני סיום ההליך המשפטי. הסכום נקבע לפי הצרכים המיידיים של הנפגע ומצבו הרפואי, והוא מנוכה מהפיצוי שייפסק בסוף ההליך.
כאשר נהג פוגע באדם ונמלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים, ניתן לפנות ל"קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). הקרן הוקמה כדי להבטיח פיצוי גם במקרים שבהם לא ניתן לאתר את הנהג או שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה. חשוב להגיש תלונה במשטרה מיד לאחר האירוע ולתעד ככל האפשר את פרטי התאונה, העדים והנזק.
הקרן בודקת את נסיבות המקרה, וככל שהאירוע עומד בהגדרת תאונת דרכים, היא מחויבת לשלם לנפגע פיצוי בהתאם לחוק.
כאשר נהג נוהג ברכב ללא ביטוח חובה, אין לחברת ביטוח פרטית שאחראית לפצות את הנפגעים. במקרים כאלה, הנפגע רשאי להגיש תביעה ל"קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). הקרן תפצה את הנפגע בהתאם לתנאי החוק, ובלבד שהוכח כי התאונה אכן אירעה וכי לא ידע, ולא היה עליו לדעת, שהרכב לא מבוטח. לאחר תשלום הפיצוי, רשאית הקרן לתבוע מהנהג חסר הביטוח את הסכומים ששילמה, כדי להשיב את הכספים לקופה הציבורית.
כאשר תאונת דרכים מתרחשת במהלך העבודה או בדרך אליה, עשויות להתקיים זכויות ביותר ממסלול אחד. מצד אחד, מדובר בתאונת דרכים המזכה בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מצד שני, ייתכן שמדובר גם בפגיעה בעבודה, המקימה זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. אין מדובר בפיצוי כפול על אותו נזק, שכן מבטח החובה מקזז סכומים ששולמו על ידי ביטוח לאומי, אך שילוב נכון בין המסלולים עשוי להשפיע משמעותית על היקף הזכויות והפיצוי הכולל.
גובה הפיצוי בתאונת דרכים נקבע לפי מכלול רכיבים שנבחנים יחד: היקף הנזק הרפואי שנגרם, שיעור הנכות (אם נותרה), השפעת הפגיעה על התפקוד והעבודה, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. החישוב אינו טכני בלבד, אלא תלוי בנתונים האישיים של הנפגע ובאופן שבו הם מגובים בתיעוד רפואי וכלכלי. לכן, אותו סוג פגיעה עשוי להוביל לפיצוי שונה לחלוטין בין נפגע לנפגע.
